וובינר וגם שיחות ועידה הפכו מזמן לחלק בלתי נפרד מהפעילות של עסקים, במיוחד עסקים שהקהל שלהם מפוזר גיאוגרפית אבל גם דובר שפות שונות ולהם נדרש תרגום סימולטני.
וובינר נחשב מקור #1 של לידים איכותיים לארגון וכזה שחוסך משאבים רבים (כסף וזמן) בהדרכה הן של לקוחות והן של ספקים ועובדים, אבל יש לוובינר עוד הרבה יתרונות אחרים וזה מה שמביא ארגונים וחברות לעשות בו יותר שימוש גם כאשר אפשר לערוך כנס פיזי.
אנגלית היא שפת העסקים של העולם המערבי באינטרנט, היא השפה הכי מדוברת וגם הכי נלמדת בבתי ספר כשפה שנייה, אבל היא לא לבד.
חברות עיסקיות בארץ ובעולם הופכות כנסים פיזיים ל- כנסים דיגיטליים בשידור חי באינטרנט.
מה אתה עושה כדי להישאר מחובר עם הקהלים הגלובליים שלך?
מבין 10 השפות המדוברות ביותר בעולם אפשר לציין את השפות: סינית, ספרדית, ערבית, גרמנית, פורטוגזית, רוסית, צרפתית, יפנית ו- הודית.
מה שמשנה הוא איזה שפה דוברים הלקוחות שלך, בין אם הם לקוחות פוטנציאלים או לקוחות בפועל.
יש יתרון בניהול אסטרטגיה דיגיטלית שמייצרת תוכן בהקשר רב-לשוני. כדי לייעל את התוצאות העסקיות עם קהלים גלובלים ולהשיג יתרון תחרותי, רצוי מאוד שהלקוחות שלך, לא רק ישמעו את מה שיש לך לומר באנגלית, שלרובם זאת שפה ראשונה או שנייה, אלא ישמעו את מה שאתה אומר בשפתם.
כמה דוגמאות מהעולם
- התמיכה הטלפונית של גוגל, ללקוחות ישראליים, ניתנת בעברית כברירת מחדל, אלא אם הלקוח מעדיף שפה אחרת, למשל אנגלית, כי כך בחר או כי ההמתנה לקבלת תמיכה בשפה העברית ארוכה מאוד.
- האתר של חברת ZARA תומך בעשרות שפות.
- גוגל מספקת תרגום אוטומטי באנגלית לסרטי וידאו דוברי אנגלית באתר יוטיוב, כמובן.
- לחברת samsung העולמית יש ערוץ יוטיוב נפרד למספר מדינות: ארה"ב (אנגלית), אנגליה (אנגלית), צרפת, גרמניה, הודו (אנגלית), ויאטנאם (שמע בויאטנמית על פס הקול המקורי באנגלית), אינדונזיה, טורקיה, ברזיל, מקסיקו
תרגום – מושגים
לפני שאצלול להסבר מה זה תרגום סימלוטני, אני רוצה להבהיר כמה מושגים הקשורים בתרגום:
פרשן Interpeter
מי שקורא את המסמך או שומע את הוובינר בשפה אחת ומעביר את עיקרי הדברים, את רוח הדברים, בשפה אחרת.
מתרגם translator
מי שקורא את המסמך או שומע את הוובינר בשפה אחת ומעביר בדיוק את המסר בשפה אחרת.
עוקב
הכוונה במילה "עוקב" היא שהמפרש או המתרגם אומרים את הדברים לאחר שהמציג אמר אותם.
בפועל זה ישמע ויראה כך:
- הדובר אומר משפט אחד או שתיים וממתין למתרגם או המפרש.
- המתרגם או המפרש אומר את הדברים בשפה אחרת ואז ממתין לדובר שיאמר את דבריו.
- הדובר אומר משפט אחד או שתיים וממתין למתרגם או המפרש.
- המתרגם או המפרש אומר את הדברים בשפה אחרת ואז ממתין לדובר שיאמר את דבריו.
וחוזר חלילה.
במצב של "עוקב", הפרשן או המתורגמן יקשיבו למי שידבר, ורק לאחר שסיים לדבר, הם יאמרו את מה שיש להם לומר בהתאם לתפקיד: מתרגם או מפרש. אם הוא פרשן אז הוא יסביר בשפה אחרת מה נאמר, אם הוא מתרגם, הוא יחזור במדוייק על הדברים שנאמרו אבל בשפה אחרת.
סימולטני
התרגום או הפירוש נעשה בזמן אמת במקביל לדבריו של הדובר.
תרגום סימולטני
התרגום נעשה בזמן אמת במקביל לדבריו של הדובר.
זה יכול להעשות ממש בזמן אמת אם למתרגם יש את התסריט (טקסט) מדוייק של מה שהדובר עומד לומר. אם זה המקרה, אזיי התרגום עוקב במדוייק אחר דבריו של הדובר.
אם למתרגם אין טקסט, הרי שאין לו מושג מה הדובר עומד לומר ולכן, יש איזושהיא השהייה בין מה שהדובר אומר לבין מה שהמתרגם אומר. זה יכול להיות חצי משפט או משפט שלם.
בכל מקרה, המתרגם חייב להיות מקצוען שמבין על מה הוא מדבר ואכן תרגום סימולטני דורש איכות כח אדם ברמה גבוהה, מתרגם שיודע ומכיר את שתי השפות: זאת שהוא שומע וזאת שהוא מתרגם על בוריין, מבין את הדקויות השונות בשפה ומבין את רוח הדברים הנאמרים.
מעבר לכך המתרגם חייב להיות מהיר מחשבה ומהיר דיבור, כי במהלך התרגום אין קשר, גם לא קשר עין, בין המתרגם לדובר. הדובר בקצב שלו והמתרגם הוא זה שצריך להיות מספיק זריז כדי לשמוע, לתרגם בראש, לומר למיקרופון ובו זמנית להקשיב גם למשפט הבא של הדובר.
הדוגמה, שכולנו מכירים, היא ישיבה בדיון באו"ם בה נציגים שונים יושבים עם אוזניות. כל נציג בוחר את השפה בה הוא רוצה לשמוע את הנואם מבין שלל השפות שמציע האו"ם.
קבלו הצצה לסרט "A Day in the Life of Real Interpreters"
תרגום סימולטני על ידי מכונה
עם העוצמה ההולכת וגוברת של כח המיחשוב ועם אינטלגנציה מלאכותית AI של היום יש גם מקום לתרגום שנעשה על ידי מכונה, ממש כמו שגוגל עושה תרגום אוטומטי לאנגלית לסרטי וידאו דוברי אנגלית ביוטיוב.
אני חושב שיש מקום גם לתרגום על ידי מכונה. זה תלוי בהגדרת המוצר הסופי ואיך הוא צריך להשמע. אם מבחינתך זה בסדר שהתרגום לא יהיה הכי מדוייק עם % שגיאה גבוה יחסית, אז תרגום על ידי מכונה הינו מוצדק.
עם הדרישות שלך כוללות תרגום מדוייק, כנראה לא תסתפק במה שיש למכונה להציע. בעוד מכונה יכולה לזהות מילים וגם ביטויים, אני טוען שיש הרבה יותר מאשר הטקסט עצמו שמועבר. ישנם דברים כמו אינטונציה שהמכונה לא יודעת לזהותם שהם חלק בלתי נפרד מהמסר ולפעמים חלק מרכזי בו.
זה לא מה אתה אומר, זה איך אתה אומר זאת.
לדוגמה, אם אדם אומר מילה שלוש פעמים במהלך נאומו, המכונה צריכה לדעת האם הדובר אמר את אותה מילה 3 פעמים כי הוא רוצה להדגישה או המילה נאמרה 3 פעמים כי תשומת הלב שלו הוסחה או כי אולי הוא מגמגם או "נתקע".
המכונה יכולה לייצג בדיוק את מה שנאמר.
תרגום סימולטני שנעשה על ידי מכונה עשוי לעבוד בסדר עבור הרצאות ונאומים שאין להם השפעה עסקית או השפעה של חיים ומוות.
אם ביוטיוב התרגום של השיר לא יקלע בדיוק לכוונת המשורר, אולי זה יצחיק מישהו, אבל לא נגרם נזק.
עם זאת, אם לדברים הנאמרים והמתורגמים יש השפעה עסקית, שיעור השגיאה בתרגום סימולטני הנעשה על ידי מכונה הוא פשוט גבוה מדי עבור השומעים והצופים שיש להם צורך אמיתי לקבל מידע אמין עליו הם יכולים לסמוך.
תרגום סימולטני בוובינר - איך זה עובד?
(כך זה עובד לפני הכניסה של זום)
הוובינר מתנהל במספר חדרים במקביל, חדר לכל שפה. וובינר שמתנהל בשפה האנגלית ומתורגם סימולטנית ליפנית מצריך 2 חדרי וובינר. מי שירצה לשמוע את הוובינר באנגלית ייכנס לוובינר אחד ומי שירצה לשמוע את הוובינר ביפנית, יכנס לוובינר אחר.
ואיך המשתתפים שואלים שאלות במהלך הוובינר?
מכיון שיש משתתפים במספר חדרים, כל משתתף שואל שאלות בחדר שבו הוא נמצא ולכן הדבר מצריך עוד כח אדם לליקוט וריכוז השאלות.
אבל יש עוד פתרון... (עדיין לא פתרון של זום. המשך לקרוא)
כל המשתתפים, ללא קשר לשפה, נכנסים לאותו וובינר. מארגן הוובינר מעמיד קווי טלפון, קו לכל שפה. כך שהמשתתף שצריך תרגום, צופה בוובינר מהמכשיר שלו ובו בעת מחייג למספר טלפון לפי השפה שבה בחר להאזין.
ואיך המשתתפים שואלים שאלות במהלך הוובינר?
מכיון שיש חדר, כל השאלות מרוכזות, אבל כל משתתף עשוי לשאול בשפתו ולכן הדבר מצריך עוד כח אדם לתרגום השאלות לשפת המציג.
יש פתרון טכנולוגי בענן עבור תרגום סימולטני, אבל
למרות שיש פתרון טכנולוגי לתרגום סימולטני של כנסים דיגיטליים (וובינרים), אני יכול להבין מדוע אין לשירות כזה ביקוש גדול. הנה למה (אך לא רק):
- כל וובינר נוסף עבור שפה נוספת דורש כח אדם מיומן לתרגום וזה כאמור עולה כסף,
- נדרש לעבוד עם מספר מערכות וובינר במקביל, מערכת וובינר לכל שפה - זה עולה כסף
- פתרון טכנולוגי מורכב מבחינת היערכות וזה דורש עוד יותר משאבים גם בתוך הארגון / חברה,
- המשתתפים יכולים, תיאורטית, לעבור משפה לשפה. המשמעות היא לעבור מוובינר אחד ל- וובינר אחר, לא לפני שסגרת את הראשון - זה מסורבל, לא קורה בקליק ולכן לא ישים,
- חוסר היכרות עם הטכנולוגיה גורם לחשש
ואז הגיעה ההודעה של ZOOM
חברת ZOOM המספקת פלטפורמה יציבה ואמינה של וובינרים הודיעה על שירות תרגום מסוג פרשן interpeter לפגישות וידאו Meetings ועבור וובינרים Webinars.
המארח מגדיר מספר אנשים שהם יהיו מתרגמים ואת השפה שבה הם ידברו.
המשתתפים בוובינר יכולים לבחור את השפה בה הם רוצים לשמוע: ערוץ השמע של המרצה או לבחור ערוץ שמע אחר בשפה שלהם מתוך מה שאיפשר להם יוזם השיחה (המארח).
המתרגם ישמע ברמקולים את המרצה וידבר למיקרופון. המשתתף ישמע ברמקולים את ערוץ השמע אותו בחר: את ערוץ השמע המקורי או את אחד מערוצי התרגום.
אז מה זה אומר עבור הוובינר הבא שלי שיכלול תרגום סימולטני למספר שפות?
לפתרון של זום יש מספר יתרונות:
- פתרון שמשאיר את הוובינר באותה מסגרת זמן. מכיון שהתרגום הוא סימולטני גם מי ששומע את התרגום, שומע אותו בזמן אמת בהשהייה של מספר שניות, כי בכל אופן התרגום הוא סימולטני אבל יש לו השהייה קטנה מאוד.
- הוזלת עלויות. מי שעושה וובינרים או שיחות וידאו בשפות שונות לעיתים תכופות, עשוי להגיע להוצאות גבוהות מאוד על שיחות בין-לאומיות. בסופו של דבר, שיחת ועידה בין-לאומית היא שירות יקר.
- מעבר מהיר בין ערוצי התרגום. לבסוף, הפונקציונליות של זום מאפשרת למשתתף בוובינר לעבור בין שפות במהירות. משתתף שיודע מספר שפות ורוצה לבדוק את איכות התרגום, פשוט לוחץ לחיצה אחת או שתיים ועובר לערוץ בו נשמע הוובינר בשפה שייבחר.
שירותי התרגום של זום מאפשרים הזדמנויות רבות להגיע לקהלים רחבים בשפות שונות.
אם כבר עכשיו דרוש לך תרגום סימולטני בוובינר, דע לך כי יש פתרון!
