מאז תחילת 2020 פלטפורמות טכנולוגיות לשיחות וידאו ועריכת וובינרים פעולה תפסו את מקומן של טיסות, בתי מלון וחדרי ישיבות.
חוסר היכולת להיפגש פנים אל פנים הוא אתגר לעסקים במובנים רבים. ככל שמצב המגיפה ממשיך להשתפר יש חזרה לאירועים פרונטלים ומנהלים עסקיים יצטרכו להחליט: האם לעלות על מטוס או פשוט להיכנס לאינטרנט לזום?
נסיעות של בעלי תפקידים בחברות וארגונים עסקיים, שספגו מכה גדולה במהלך המגיפה, מראים סימנים של התאוששות.
אבל האם זה יתקרב, איי-פעם, לרמות של לפני הקורונה?
כיצד משפיע המעבר לעבודה מרחוק על חזרתם של פגישות פרונטליות, ביקורי לקוחות וכנסים?
התשובות לשאלות אלו יקבעו כיצד עסקים יתפקדו בנורמלי החדש.
זמן קצר לאחר ש- COVID-19 הביא לעצירה את הטיסות העולמיות, דבר אחד התברר באופן מאוד ברור: טיסות של בעלי תפקידים בחברה לחו"ל יחזרו לאט יותר מאשר טיסות לצורכי פנאי.
חיסונים שמצליחים לבלום את המגיפה בצד הנחיות מעודכנות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) הקובע נסיעות בטוחות עבור אנשים מחוסנים הביאו את החזרה של טיסות פנאי (חופשה) אך נסיעות של מנהלים ועובדים בחברות מראות התאוששות איטית יותר, הודות למערכת מורכבת יותר של שיקולים שאינם חלק מהשיקולים של המגזר הפרטי.
כנסים ותערוכות בחו"ל ובמידה מסויימת גם בישראל, מהווים נפח משמעותי של נסיעות עסקים והן לפי שעה נותרו לרוב וירטואליות. משרדים רבים נותרו סגורים, מה שמגביל מכירות ונסיעות עסקיות המבוססות על פרויקטים משני הצדדים: חברות מתקשות לבקש מעובדים לצאת לנסיעות עבודה, ורבים מהלקוחות, הספקים והשותפים שלהן עדיין לא פתחו את הדלתות שלהם לעובדים, לא כל שכן למבקרים.
תנאים אלו הם זמניים. כנסים ואירועי תעשייה אחרים החלו לחזור לפעול ברבעון האחרון של 2021 הן במתכונת פרונטלית מלאה והן במתכונת היברידית. חלק מהעובדים חזרו למשרדים כבר במחצית השנייה של 2021, ומגמה זאת נמשכת לתוך 2022 גם עם במתכונת לא מלאה. כלומר, חלק מהעובדים עובדים 2 ימים בבית ו- 3 ימים במשרד או ביחס אחר.
למרות ההצלחה העסקית שחברות רבות חוו במהלך שנתיים של נסיעות חיוניות בלבד, מנהלים עסקיים מבינים את הערך של אינטראקציה פנים אל פנים. ובדומה לחזרה לעבודה במשרד, גם בנושא טיסות עסקים, ניתן למצוא מיגוון של התייחסויות: החל מכאלה הלהוטים לטוס ועד אלה המשוכנעים שהם יכולים לעשות את מלוא עבודתם באונליין וכמובן שיש את אלה הטוענים שעדיין ניתן להפחית בטיסות העסקיות ולשמור על יעילות וריווחיות.
המציאות נופלת איפשהו באמצע. התחרות ותהליכי צמיחה בחברה מחייבים את נסיעות עסקים, אלא שעכשיו הנסיעות האלה מוערכות בהתבסס על 3 גורמים:
- השפעה על השורה התחתונה
- השפעה על הסביבה
- עד כמה ניתן להחליף אירוע פרונטלי (פגישה, כנס) באירוע וירטואלי (שיחת וידאו, וובינר)
בעוד שחברות מכירות בכך שנסיעות הן חיוניות להצלחה עסקית, הן יבקשו להחזיק בחלק מהחיסכון בעלויות של שנתיים קורונה. צמיחה מבוקרת בטיסות עסקיות תתרום גם למטרה נוספת שגדלה בחשיבותה בעולם העסקי: הפחתת פליטת פחמן.
שיקולים של רווח ושיקולים סביבתיים הם שעוצרים את העלייה בטיסות עסקים ומפנים את הדרישה להיפגש אל פתרון טכנולוגי: אירועים וירטואלים.
היכולת להיפגש אונליין תפחית את הצורך בנסיעות מסוימות, והפלטפורמות הללו (Zoom, Microsoft Teams ואחרות) ימשיכו להתפתח כדי לענות טוב יותר על חלק מהצרכים שהנסיעות מילאו בעבר.
קיימות ובקרת עלויות מאתגרים את הטיסות
ככל שהאיום של מחלה, אשפוז ומוות כתוצאה מ-COVID-19 הולך ופוחת, הביקוש לנסיעות עסקים יתחיל כנראה להיתקל בשני גורמים מגבילים משמעותיים:
- מחויבויות לקיימות ו-
- בקרת עלויות
הקיימות עברה למיינסטרים הארגוני, עם יותר מ-400 חברות בינלאומיות אשר חתמו על התחייבות בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס להפחית את שחרור הפחמן עד ל- 0 עד שנת 2050 .
לחברות רבות יש מחויבות מוצהרת להפחית את הפליטות הפחמניות בכמות מסוימת בתוך מסגרת זמן מסוימת, למשל גוגל. בסך הכל, 80% מהחברות הבטיחו התחייבות כלשהי או פועלות לקראת מטרה מוצהרת בנושא הפחמן.
העניין שמגלות חברות בקיימות מביא איתו מחשבה נוספת לגבי מדיניות טיסות עסקים. ניכר כי מנהלים מתכננים לייעל את מדיניות הנסיעות העסקיות כדי להקטין את ההשפעה הסביבתית שלהן.
חברות המעוניינות לרסן פליטות פחמן הקשורות לנסיעות אומרות שהן יעשו זאת בעיקר על ידי הגבלת תדירות הנסיעות, תוך הסתמכות על לקחים שנלמדו במהלך המגיפה. שמירה על יותר פגישות פנימיות באינטרנט ואופטימיזציה של לוחות הזמנים כדי לצמצם את מספר הטיסות שיבוצעו הן הדרכים המובילות שבהן חברות מתכננות לשפר.
בעוד שקיימות Sustainability היא חלק מובנה ברמת תאגיד (חברות ענק) שתמשיך להשפיע על תדירות נסיעות, לחברות רבות אין אסטרטגיה ברורה להפחתת פליטות הפחמן בהקשר של נסיעות ויותר מכך, של טיסות.
בנוסף לקיימות הכרוכה בנסיעות, חברות יבדקו גם את צד ההוצאות. אמזון שיתפה בשיחת הרווחים שלה ברבעון השלישי של 2020 כי היא חוסכת מיליארד דולר בעלויות נסיעות וטיסות עסקיות לשנה. גוגל דיווחה על חיסכון דומה.
ירידה של 90% בנפח הנסיעות והטיסות משמעותו חיסכון של מאות מיליוני דולרים בעלויות עבור חברות רבות ברחבי העולם. ככל שהחזרה לשגרה מואצת, מנהלים רבים צפויים לעצור את הטיסות כדי להמשיך ולשמור את השורה התחתונה.
דגש על חיסכון בעלויות ומחויבות להפחתת פחמן בצד ניסיון ניהולי ועסקי שנצבר בשנתיים של קורונה ושימוש בטכנולוגיה (שיחות וידאו, וובינרים, כנסים וירטואלים) כתחליף לפגישות פנים-אל-מול פנים גרמו לתובנות בנושא נחיצותם של פגישות פרונטליות.
עסקים פיתחו שיטות עסקיות חדשות, שינו מבנה ארגוני גם כתוצאה של עבודה מרחוק ועכשיו מובן להם יותר מיקומן של פגישות פנים-אל-פנים באקו סיסטם הארגוני.
אפילו שרבים כמהים לחזור לאינטראקציה פנים אל פנים לצורך מכירות, עבודה עם לקוחות ושיתוף פעולה בצוות, למנהלים רבים יש כעת הבנה מלאה יותר לגבי איזו עבודה עדיין מצריכה נסיעות וטיסות לעומת אילו צרכים יכולה לספק שיחות וידאו או כנסים וירטואלים.
הדו"ח של Deloitte מסתמך על שילוב של מחקר איכותני וכמותי כדי לאמוד את העיתוי ואופי החזרה של נסיעות עסקים עם תחזיות רבעון לרבעון עד סוף 2022.
דלויט מציעה תרשים "למה אנחנו טסים?" כדי להציג את ההשלכות שיכולות להיות במצב בו טכנולוגיה מחליפה נסיעות בטווח הארוך יותר. התרשים הדו-מימדי מחולק לארבע קטגוריות, כאשר ציר אחד הוא חשיבות יחסית להצלחה עסקית והציר השני הוא המידה שבה הם תלויים באינטראקציה פנים אל פנים לעומת החלפתם בטכנולוגיה.
ניתוח זה חושף את סוגי הנסיעות שצפויים להוביל את החזרה, וסוגי פגישות שסביר להניח שיתמודדו עם הפחתה ארוכת טווח.
כנסים ותערוכות: פרונטלי, וירטואלי או היברידי?
כנסים ותערוכות מהווים נתח גדול מהנסיעות העסקיות, ובחלק מהמלונות הם היוו את עיקר ההכנסות שלפני מגפה. בערים כמו לאס וגאס ואורלנדו, תערוכות וכנסים גדולים ממלאים תפקיד גדול בכלכלת המדינות.
החדשות הטובות לעסקים המסתמכים על אירועים אלו: חברות מדרגות תערוכות, וכנסים עתירי נטוורקינג, כחשובים מאוד להצלחה עסקית. המשיבים בסקר דירגו את החמצת כנסים ותערוכות במהלך המגיפה כמשפיעה מאוד על העסק שלהם, במיוחד מכיוון שאירועים אלה סיפקו הזדמנויות לנטוורקינג.
אבל נסיעות לצרכי תערוכות וכנסים לא צפויות להוביל את הקאמבק של הנסיעות העסקיות. קרוב ל-60% מהנשאלים אומרים שהם מצפים להוציא פחות על השתתפות בתערוכות וכנסים בשנת 2022 בהשוואה לשנת 2019. חברות החליטו שנוכחות וירטואלית יכולה להחליף חלק מהנוכחות האישית.
כאשר הכנסים חוזרים, המתח בין שני מרכיבים מרכזיים של אירועים: נטוורקינג ו- תוכן עשוי להוות אתגרים. לרוב, משקלו של נטוורקינג לא יסולא בפז והוא קשה להחלפה, בעוד שהתוכן בדרך כלל מביא פחות ערך עסקי וניתן להחלפה יחסית באופן וירטואלי.
אתגר זה היה קיים עוד לפני המגיפה.
וובינר לא הומצא בשנת הקורונה. בעשור האחרון יש יותר ויותר תכני וידאו וקול (פודקסאט) להם הגישה היא בחינם. חברות מינפו יותר ויותר שידורי אינטרנט ומדיה חברתית כדי לשמור על קשר עם הלקוחות שלהן. המגיפה האיצה את ההרגל של צריכת תוכן עסקי באינטרנט, וחברות השקיעו יותר באספקת תוכן זה.
הגרסה הפשטנית ביותר של אירוע היברידי, עם חלק מהמשתתפים באולם אירועים וחלק מול מסך, לא נותנת מענה לצרכים המשתנים. כדי לשגשג, מארגני הכנס צריכים להיות יצירתיים יותר ולמצוא דרכים לאפשר מגוון רחב יותר של אינטראקציות וחוויות.
פרט לנטוורקינג, לתערוכות וכנסים מסורתיים וגם לכנסים היברידיים יש מעט מה להציע. המארגנים ללא ספק ינסו להחזיר אירועים אלו לקדמת הבמה, אבל הצלחתם תהיה תלויה ככל הנראה באמצעים חדשים לאחר מגיפה.
עם הלחץ להקטנת תדירות הטיסות, יושם דגש על אפקטיביות רבה יותר בבניית מערכות יחסים על רצפת התערוכה, דבר שיביא את מארגני הכנס הפרונטלי או ההיברידי להשקיע יותר בסיוע למשתתפים ליצור קשרים עסקיים משמעותיים.
ממצאי מפתח
המנהלים מצפים לחזרה איטית, ולהתעוררות מחודשת של הנגיפים (מאז התפרסם הדוח היה לנו את האומיקרון ואת BA2 ו- BA3), בשילוב עם הגעת עונת ההצטננות והשפעת, עלולים להשפיע על הביקוש לטיסות עסקיות.
- נסיעות לצורך שמירה על לקוחות קיימים וקשר עם לקוחות חדשים זוהו כמכריעים ביותר להצלחה עסקית, והתלויים ביותר באינטראקציה אישית.
- במקרים מסוימים, חווית המגיפה שיכנעה חברות שלעתים קרובות מספיק אירוע וירטואלי. אלה כוללים: ישיבות צוות פנימיות, הדרכות, כמו גם כנסים לקידום תוכן.
- כאשר הטיסות חוזרות, חברות בוחנות הן את טביעת הרגל הפחמנית והן את השפעתן על השורה התחתונה שלהן. לא עלות ולא קיימות לבדן עשויות לגרום לקיצוץ משמעותי בנסיעות. אבל יחד הם יאטו את הקצב מכיוון שחברות רבות רואות בשליטה בתדירות הנסיעות אפשרות מצוינת לטפל בשניהם.
- מעבר לדרישות בריאות הציבור, אי נוחות של עובדים בנסיעות, כמו גם אי נוחות של לקוחות באינטראקציה אישית, עלולה להאט את חזרת הנסיעות.
- ההתנגדות של העובדים מחד ושל הלקוחות לנסיעות ופגישות אישיות הינו אחד הגורמים הפוטנציאליים הגדולים ביותר להאט את החזרה לטיסות.
- החששות מהסיכון ואי הנוחות בטיסה אל מדינות מעלה את התנגדות העובדים שטסים לחו"ל ועשויים להיתקע באותה מדינה בגלל שגילו שהם מאומתים לקורונה או בגלל שהמדינה החליטה לסגור את שעריה.
- אירועי תעשייה בינלאומיים יחזרו אט אט לפורמט פרונטלי, אך יתקשו למשוך משתתפים מעבר לים.
- 50% מצפים לחזור עד סוף שנת 2025 לרמות ההוצאה של 2019 על טיסות עסקים וה- 50% האחרים…
- מנהלים עסקיים רבים מסכימים שאפשר להעביר תוכן כנסים בצורה יעילה באינטרנט למרות שהם ערניים לעובדה שהאינטרנט לא מספקת נטוורקינג כמו שיש במפגש פנים-אל-מול-פנים.
העתיד של נסיעות עסקים
נפרץ הסכר של נסיעות וטיסות עסקים לצרכים חיוניים בלבד. אם מצב המגפה יישאר במסלול משתפר, ללא כישלונות גדולים, סביר להניח שהגידול בנסיעות ימשיך עד סוף 2022.
איום בריאותי עדיין נשקף, גדול יותר במדינות מסוימות מאחרות. אבל גם כשהמגפה שוככת, הנסיעות העסקיות של בעלי תפקידים בחברה יושפעו מהשינויים שאומצו ומהלקחים שנלמדו במהלכה של מגפת COVID-19.
נסיעות עדיין קריטיות לצמיחת עסקים רבים. אבל יש התאמה והערכה מחדש של משוואת עלות-תועלת סביב פגישות ואירועים פנים אל פנים. מנהלים בכירים (רמת C), שהפכו מעורבים יותר בקביעת אסטרטגיית טיסות נסיעות במהלך המגיפה, יבקשו להמשיך ולחסוך את עלויות הטיסה ולעשות פעולות תומכות קיימות. העובדים, מצידם, יעדיפו את השמירה על בריאותם ואת הנוחות של המפגש הוירטואלי על פני טיסה ולכם ירצו לטוס אבל פחות.
