עתיד האירועים והכנסים – טרנספורמציה דיגיטלית במיטבה

בין אם כנסים ואירועים יחזרו מתישהו ובין אם לאו, דבר אחד בטוח: וובינרים ו-שיחות וידאו, שהם הבסיס של כנסים וירטואלים, שינו לנצח את האופן שבו חברות וארגונים יוצרים קשר עם עובדים, ספקים, לקוחות פוטנציאלים ולקוחות בפועל.

כל ענין הכנסים הומצא לפני כמה מאות שנים, זה הצליח אז אבל האם הצלחה בעתיד מובטחת?

הטרנספורמציה הדיגיטלית החלה כבר לפני שנים רבות, אלא שהיא היתה איטית. כל עוד היה אפשר להיפגש, לטוס וגם באותה הזדמנות לצאת לחופשה או בילוי אחר בחו"ל- הכנסים הפיזיים הצליחו, פרחו ושגשגו.

זה לא נושא שעולה על השולחן ולא מדווח בחדשות, אבל אנשים טסים/נוסעים לתערוכות גם ואולי בעיקר בגלל החופשה לצד התוכן והנטוורקינג.

אם היית בלפחות תערוכה עולמית אחת, שים את ידך על הלב ובמלוא הכנות ספר.י לעצמך כמה באמת התערוכה או הכנס היה התירוץ והמוטיבציה העיקרית היתה החופשה?

ישנם אנשים שנסעו לכנס בחו"ל, נכנסו לבנין, נרשמו, קיבלו תג ושקית מלאה בחומרי פרסום, הצטלמו – הוכחה שהם נכחו בכנס למנהלים ששלחו אותם והוכחה לשלטונות המס על הפעילות העסקית ואז עזבו את הכנס ויצאו לחופשה שלהם בחו"ל.

כנס וירטואלי בזום

אז מה קרה לתעשיית האירועים בעקבות הקורונה?

עם תחילת הסגרים בעולם, החלו כנסים להתבטל או להידחות למועד לא ידוע.

האפשרות היחידה לפגוש לקוחות היתה אונליין באמצעות שיחות וידאו כמו זום מיטינג ו- וובינרים כמו זום וובינר.

לא היתה דרך אחרת. נקודה.

תהליכי של טרנספורמציה דיגיטלית שאולי (לעולם לא נדע) היו מתפרסים ומיושמים על פני שנים רבות ובעצלתיים, קיבלו תאוצה עצומה ותוך ימים או שבועות הם נעשו.

למה? כי לא היתה ברירה!

למה? כי הדרך היחידה ליצור קשר עם עובדים, ספקים ולקוחות בתקופה של סגרים ומגבלות היתה בדיגיטל: שיחות וידאו, וובינרים, כנסים וירטואליים.

יש ערך לאינטראקציות פנים אל פנים בעולם העסקי

לי זה ברור, אבל השאלה היא "באיזה מחיר?"

דבר נוסף שברור לי הוא שכנסים ותערוכות יחזרו בצורה כלשהי, אולי לא בדיוק כפי שהיו בעבר, בצורה שתזכיר את מה שהיה לפני הקורונה, אבל זה לא יהיה אותו הדבר.

אירועים וירטואליים הם כאן כדי להישאר

כנס וירטואלי הוא הרבה יותר קל מבחינת מינהלה מאשר כנס פיזי – לא צריך לארגן תחבורה (טיסות, הסעות, חנייה), לא צריך לארגן כיבוד, לא צריך לארגן אירוח (מלונות), לא צריך לארגן צוות עובדים, לא צריך לארגן פירוק והרכבה, לא צריך לארגן צוות צילום וכדומה.

כנס וירטואלי עולה לארגן הרבה פחות מאשר כנס פיזי – איך אמר לי מנהל בחברת נדל"ן שעורכת כנסים לדיירים כחלק מפרויקט פינוי-בינוי: "זהר" הוא אמר, "הפקת הכנס הוירטואלי איתך עלתה לי מחצית מעלות הכיבוד, כן מהכיבוד, של כנס פיזי, ועדיין לא סיפרתי לך כמה שילמתי על האולם, השמירה, החנייה, מערכת הקול והצילום של האירוע."

כנס וירטואלי אורך לארגן הרבה פחות זמן מאשר כנס פיזי – עבור ארגון כנס וירטואלי נדרשים כמה שבועות. טכנית אפשר להקים כנס מהיום למחר, אבל זמן הנדרש לשיווק הוא שקובע את לוחות הזמנים.

ארגונים עושים את החשבון ומבינים שיש אירועים שאפשר לעשותם וירטואליים וכוווווולם מרוצים.

ארגונים וחברות רבות שבהן היה קשר ישיר בין ההכנסה לבין השתתפות בתערוכות גילו בשנתיים האחרונות, שבה הם לא השתתפו באף תערוכה, הם מכרו לפחות כמו בשנה שקדמה לה: בלי תערוכות, בלי טיסות, בלי פירוק והרכבה והם גם הרויחו יותר כי חסכו הרבה מאוד כסף.

לא כל אירוע יישאר וירטואלי לעולמים

אני יכול להניח שכאשר יתאפשר לערוך כנסים תהיה נהירה לכנסים בבחינת "שחרור לחץ".

שחרור לחץ שכזה קרה לאחר תקופה ארוכה של סגר ומגבלות על מסעדות. ברגע שהודיעו שמסעדות יכולות לקבל סועדים ולא רק לעשות משלוחים, הציבור התנפל על המסעדות. רשימת ההזמנות התמלאה חיש מהר.

ועכשיו?

הציבור נרגע, אין התנפלות והרעבים חזרו לעשות משלוחים.

נכון, לא כל ארוחה היא ארוחת משלוחים ולא כל ארוחה מכינים בבית. למרות שיש אפשרות לצאת למסעדות, פחות אנשים סועדים במסעדות בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה ולמה? כי עדיין יש מגבלות וגם כי במשך השנה האחרונה של המגפה הציבור הרגיש שהוא יכול להתנהל כלכלית באופן צנוע יותר ותסכימו איתי שארוחה במסעדה זה לא צורך קיומי ולא הכרחי, לי בכל אופן.

ארגונים, בהיותם גוף כלכלי, עושים "חישוב מסלול מחדש" להתנהלות הכלכלית שלהם בהרבה תחומים וביניהם גם בתחום הכנסים.

אני חושב שהתמודדות עם משבר הקורונה ותהליכים אחרים שקשורים ללקיחת אחריות על המעשים שלנו בעולם כמו למשל הקטנת טביעת הרגל הפחמנית מביאים ארגונים למחשבה שהם צריכים להצטמצם, להיות פחות ראוותניים.

אני צופה שיהיה פה עירוב blending בין כנס פיזי וכנס וירטואלי דרך כנס היברידי.

בני אדם הם יצורים חברתיים ובתור שכאלה אנחנו זקוקים למפגשים פנים אל פנים כמקור חיים, לפחות כך חשבנו, אבל הקורונה לימדה אותנו שאפשר גם אחרת.

תקופות ארוכות של מגבלות וסגרים מנעו מאיתנו להיפגש פיזית פנים מול פנים עם העובדים, ספקים ולקוחות ואנחנו הסתדרנו. אנחנו בני אדם ומהר מאוד הסתגלנו למצב החדש.

הצורך להיפגש לא נעלם, הוא גם לא יעלם (לא בעתיד הנראה לעין)), אולם בחברות רבות הבינו שלא צריך להיפגש כדי לשווק ולא צריך להיפגש פיזית כדי למכור ולכן הכנסים הוירטואליים לא הולכים להיעלם מהסיבה הפשוטה שהם עושים את העבודה. נקודה.

בהינתן האפשרות, המשתתפים יבחרו, כל אחד לעצמו, האם להגיע פיזית לכנס או לקחת חלק באירוע אופן וירטואלי. לכן, עושה רושם שחברות יתכננו מהתחלה את הכנסים שלהם ככנסים היברידיים שהם שילוב של כנס פיזי ושידור ישיר של הכנס באינטרנט עם יכולת מעורבות של המשתתפים אוןליין.

המינהלה סביב ארגון, ניהול והפקה של כנס פיזי היא "חתיכת תיק כבד" ולכן יש הגיון בתכנון כנס שנתי אחד גדול.

לא עוד!

אחד הדברים שארגונים למדו תוך כדי ביצוע, בלית ברירה, כי הקלות והנוחות של אירועים וירטואלים מאפשרת להם לערוך יותר כנסים וירטואלים בפחות מאמץ.

וראו זה פלא, זה מתכתב עם גישות שיווק נישתיות שקשה היה לייצר אותם בכנסים המוניים, עכשיו זה אפשרי! להתאים את הכנס לקהל היעד, למיקומו בפאנל השיווקי וכדומה.

הפעילות בארגונים החלו בשיחות וידאו אחד על אחד עם עובדים ולקוחות או בצוות עבודה בין אם היה שימוש בזום מיטינג או מיקרוסופט טימס.

שיחות וידאו מאפשרות לכל משתתף לפתוח מיקרופון ולפתוח מצלמה. זה מתאים לכיתת לימוד וזה מתאים לפגישת צוות המכירים אחד את השני, אבל זה לא מתאים לכנס רב-משתתפים.

לאט לאט ארגונים, בלית ברירה, הסתגלו לנורמלי החדש ולקחו אותו ל- next level והוא אירועים וירטואליים.

שיחות הוידאו נמשכות אחד על אחד או בקבוצות קטנות, ובמקביל נוסף רובד נוסף של אירועים וירטואלים כתחליף לכנסים פיזיים.

אי-קיומם של כנסים פזיים יצר בהתחלה מחסור שהלך והתמלא באירועים וירטואלים שלא ממלאים אותו באופן מושלם. החוויה באירוע וירטואלי היא לא אותה חווייה של אירוע פיזי ומארגני אירועים וירטואליים, עדיין לא מצאו את הדרך או הדרכים לקרב בין השניים.

אחד הרעיונות ליצירת חווייה אצל המשתתף באירוע וירטואלי היא לשלוח למשתתף חבילה, עוד בטרם האירוע ועבור האירוע.

משלוח כזה יוצר ציפיה, יוצר דריכות ומעלה לאין שיעור את % ההגעה.

יש השולחים לנרשם חבילה של ממתקים כדי להנעים את זמנו מול המסך, יש השולחים לנרשם חבילה של חומרים או תכנים איתם יעשה שימוש במהלך הכנס הוירטואלי.

סיפור מקרה:

ניהלתי אירוע וירטואלי עבור חברה ליצירת תוספי מזון לקהל של תזונאיות. מרכז התוכן של האירוע היה הדגמה של שף ידוע שהכין 2 מנות עם תוספי המזון של החברה.

החברה החליטה לשלוח חבילה פיזית עם חומרי הגלם לכל הנרשמים כדי שבמהלך האירוע, השף ידגים והמשתתפים יכינו יחד איתו את המנות.

ההכרזה על המשלוח בשלב שיווק האירוע יצרה באזז מטורף יחד עם ציפיה ודריכות.

כאשר הנרשמים קיבלו את החבילה המפוארת עם החומרים ועם מעטפה עליה היה רשום "לפתוח רק בזמן האירוע" הם כל כך התרגשו והחלו לשתף בטירוף תמונות במדיה החברתית, זה גרם ליותר אנשים להיחשף לאירוע.

כדי להעלות את אחוזי ההשתתפות, החברה הכריזה על מתן פרס למנה המצטיינת שיינתן במהלך השידור החי לאחד המשתתפים.

החל גל שמועות והערכות מה תוכנו של הפרס? האם זה אירוח במפעל או חבילת מוצרים, האם יש שם כרטיס הגרלה, אולי מספר סודי… כל זה מתנהל במדיה החברתית, יותר דריכות וציפיה ובו בזמן עושה עבודת מיתוג נפלאה.

מאות תזונאיות נרשמו לאירוע

אחוז ההגעה האירוע היה 73% מה שבדרך כלל נע בין 30% ל- 50%

מאות תזונאיות בישלו יחד עם השף ושלחו במהלך השידור מאות תמונות של המנות שהן בישלו.

מהו שיעור הנוכחות הממוצע לאירועים וירטואליים שחברות יכולות לצפות להם?

זה תלוי!

עד כמה הקהל מכיר אתכם? האם זהו וובינר ללקוחות בפועל, למתעניינים שפנו אליכם בעבר, לאלה שביקרו אצלכם באתר (כלומר, מכירים אתכם) אבל לא פנו אליכם או ללקוחות פוטנציאלים אחרים.

בתשלום או בחינם? המחיר הוא לא כדי להרוויח מהאירוע, אם כי מקור הכנסה לא רע, המחיר הוא מסנן כדי לוודא, עד כמה שניתן שרק האנשים שבאמת מעוניינים ירשמו. ולמחיר יש תפקיד נוסף אחר. בסופו של התהליך, אתם תבקשו מהלקוחות לשלם, נכון? אז תשלום עכשיו כבר מרגיל אותם להעביר לכם כסף: עכשיו בוובינר תמורת תוכן ואחר כך תמורת מוצרים ושירותים שיקנו מכם.

ללקוחות פרטיים אין בעיה לשלם, ללקוחות עיסקיים וגדולים – זאת בעיה. מנהל בחברה ולא חשוב כמה בכיר יהיה ולא חשוב כמה ספרות יש במשכורת החודשית שלו, לא ישלם, ואפילו סכום קטן, על השתתפות באירוע וירטואלי. הוא יבקש אישור הנהלה ופה העניינים מתחילים להסתבך.

תוכן האירוע

ככל שנושא האירוע יותר נישתי הוא יזכה לחשיפה נמוכה יותר, למספר נרשמים מועט יותר, אבל לאחוז הגעה גבוה יותר.

מי הדוברים בכנס

דוברים ידועים (סלבס), בעלי שם מושכים אליהם קהל. זה יכול להיות גם הופעה של אומן ידוע.

יום בשבוע

אירועים בתחילת השבוע ובסוף השבוע נוטים להיות עם אחוזי הגעה נמוכים יותר, אם כי עליי לציין שההפרשים הם קטנים מאוד בין יום שני, שלישי ורביעי.

שעה

עבור לקוחות עסקיים השעות הכי טובות לעריכת כנסים וירטואלים הם לפני שעת הצהרים, כלומר בשעה 10 בבוקר. בכנסים וירטואלים בין לאומיים צריך לתאם שעונים עם השעון המקומי של קהל היעד וצריכים לזכור שהפרש השעות בין החוף המזרחי לחוץ המערבי הוא 3 שעות (זה הבדל בין שעון ניו יורק לשעון סן פרנסיסקו)

משך האירוע

לקחת חלק באירוע וירטואלי, גם שהוא בחינם, זה סוג של התחייבות. יש קשר בין משך האירוע לבין הנרשמים שמתחייבים להגיע אליו.

אני חושב שלאחר תקופת הקורונה, אנשים רוצים אירועים קצרים יותר בזמן. זה לא הפרמטר היחידי. אם תהיה אפשרות לאנשים להרשם לשני אירועים שבהם הדוברים, התוכן וכל שאר הפרטים זהים למעט משך האירוע, הם יעדיפו את האירוע הקצר בזמן? ומה את.ה תבחר.י?

באירועים לאנשים פרטים אחוז ההגעה (אלו שהגיעו מבין אלה שנרשמו) הוא סביב ה- 30%, בעוד שאחוז ההגעה באירועים ללקוחות בפועל נוטים להיות הרבה יותר גבוהים, במקרים רבים סביב 70%.

למרבית המנהלים בחברות, אחוז הגעה של 30% נשמע נמוך ורבים מהפונים אליי שאנהל את הוובינר שלהם מהססים. רבים חושבים שמי שנרשם גם מגיע. זה לא קורה. זה לא קורה באירועים משפחתיים כמו חתונה או בר מצווה, זה לא קורה בכנס פיזי ובטח שזה לא קורה בכנס וירטואלי.

הפתרון נמצא במיקוד היעדים העסקיים שלך. מה בדיוק היעד העסקי שלך? אם היעד שלך חשיפה, זה אחד ואם היעד שלך מכירות זה שתיים.

קביעת היעד העסקי המדוייק שלך עובר כחוט השני בכל תכנון האירוע, דרך בניית דף ההרשמה, השיווק, התוכן ובחירת הדוברים באירוע הוירטואלי.

יש כמה אמצעים שיכולים להגביר את ההגעה פרט למשלוח מיילים של תזכורות, כמו למשל משלוח מסרון SMS תזכורת לנרשמים, אבל זה לא הדבר העיקרי.

אירגנת אירוע בביתך למספר מצומצם של חברים. זה יכול להיות אירוע יום הולדת, חג העצמאות, שנה חדשה או כל אירוע אחר. הזמנת את החברים כבר מספר שבועות לפני האירוע והנה יום האירוע מתקרב. האם תתקשר לאותם חברים ותוודא את הגעתם?

אם האירוע הוירטואלי שלך הוא יצירת לידים לקבוצה מאוד ממוקדת של לקוחות פוטנציאליים כדי לקדם אותם בתהליך לקראת חתימה הסכם, אני מציע שתתקשר טלפונית אליהם ותוודא שהם יגיעו לאירוע הוירטואלי?

אחוז ההרשמה (כמה נרשמו מבין אלה שנחשפו לאירוע) ואחוז ההגעה (כמה הגיעו מבין אלה שנרשמו) תלויים במעורבות השיווקית שלך איתם לפני האירוע.

בנוגע לאחוזי ההגעה אפשר להסתפק במשלוח מיילים של תזכורת למי שנרשם. אפשר גם לנהל פעילות במדיה חברתית המופנת למי שנרשם, צירופם לקבוצת וואצטאפ, יצירת תכנים המעבירים את ערכי החברה ובו בזמן יוצרים דריכות וציפיה לקראת מה שיקרה באירוע, משלוח חבילה – כל אלה ועוד הם פעולות שיגדילו את אחוז ההגעה.

מה לגבי שליחת ערכות אירוע לנרשמים?

ערכות אירועים עובדות בצורה מדהימה בכל הקשור לאחוזי הרשמה והגעה, רק תצטרך להיות יצירתי יותר כי כולם מתחילים לעשות את זה.

צא מתוך נקודת הנחה שלקהל שלך יש כבר הכל או שיש להם את היכולת להשיג הכל. אם תשלח להם חבילה של שוקולדים עם בקבוק יין, זה יפה, אבל את זה הם יכלו להשיג בעצמם, אם הם ירצו כמובן.

אתה יכול לשלוח להם זר פרחים ולתפוס את תשומת ליבם, אבל קשה לי לראות את הקשר בין משלוח זר פרחים ו- אחוזי ההגעה לאירוע הוירטואלי שלך.

אם אתה שולח לנרשמים בקבוק יין והם לא שותים אלכוהול, זו החמצה!

אם אתה שולח פרחים לבנים לנרשמים, חלק יפרשו את הצבע הלבן כסמל לשלמות, חגיגיות, טוהר, אמת ויש שיפרשו את הצבע הלבן כסמל למוות, זו החמצה!

אם אתה שולח עוגת שמרים עם ביצים לטבעונים, זו החמצה!

אם אתה שולח אריזה מפלסטיק למי שחשוב להם איכות הסביבה והקטנת טביעת הרגל הפחמנית, זו החמצה!

אם אתה רוצה את תשומת הלב המלאה שלהם למשך שעה בערך מבלי לפגוע באורח החיים שלהם ובערכיהם, תצטרך להמציא משהו יצירתי באמת.

ערכות אירועים לא תמיד צריכות להיות פריטים פיזיים, הן יכולות להיות כל מה שמספק ערך למשתתפים שלכם ועשוי להגדיל את אחוזי ההגעה.

קבלת ערכות אירועים מגבירה את רמת המעורבות של הנרשמים ויש גם סיכוי שיותר מהם יקחו חלק באירוע.

גם אם מישהו מהנרשמים לא משתתף באירוע ובכל זאת מפרסם את מה שקיבל ברשתות החברתיות, זה עוזר לחשיפת המותג והאירוע.

הפעלת צוותי מכירות באירועים וירטואלים

כנס וירטואלי גם אם יש רק דובר אחד ומנחה אחד כוללת גם צוות שלם מאחורי הקלעים ואם זה אירוע וירטואלי שיש לו מטרה של יצירת לידים או מכירות אז הצוות כולל גם אנשי מכירות.

עליך לוודא שצוות המכירות שלך מבין את המטרה העסקית של הכנס ויכול למנף את הקשר עם הלקוחות הפוטנציאלי כדי לקדם אותו בתהליך.

צוותי מכירות שרגילים למכור פנים אל פנים במפגש פיזי ספק-לקוח, צריכים לעשות התאמה למכירה בסביבה וירטואלית. יצירת קשר אישי עם הלקוח זה לא משלוח מייל ולכן המטרה של איש המכירות במהלך האירוע היא להוביל את המתעניין לערוצים אישיים יותר כמו שיחת וידאו, וואטצאפ או טלפון לאחר שהוובינר יסתיים.

אנשי המכירות שמאחורי הקלעים צריכים לדעת מראש פרטים על הנרשמים כפי שמסרו בטופס ההרשמה וגם פרטים ממערכת קשרי לקוחות לגבי קשרים קודמים עם הארגון. פרטים אלה יעזרו להם בהמשכיות של הקשר של אותו לקוח עם החברה או הארגון.

כשאני מקבל פנייה מארגון, אני מעיף מבט במערכת קשרי הלקוחות CRM שלי. לא פעם אני מוצא שמישהו מהארגון היה איתי בקשר בעבר. זה מידע שכמובן עוזר לי לעבור משוכות גדולות ולפתוח דלתות בין אם בניסוח מייל תשובה או בשיחת טלפון.

יש לפלח את רשימות הנרשמים בהתאם לשיטת השיווק. יש ארגון שיפלח לפי אזורים גיאוגרפים (צפון, שרון, מרכז, שפלה, דרום), יש ארגון שיפלח לפי פלחי שוק (מוסדי, פרטי, ציבורי), יש ארגון שיפלח לפי יישומים (צבאי, אזרחי), יש ארגון שיפלח לפי מוצרים או שירותים – כל ארגון והלוגיקה השיווקית/מכירתית שלו. כל זה נעשה כדי שבשעה שהוובינר מתנהל והמשתתף שואל שאלה או מעיר הערה, ידע איש המכירות המתאים שהוא האיש שלו ויוכל לקחת את הלקוח הלאה. זה יעניק לאיש המכירות שלך נקודת כניסה טובה בהרבה.

עתיד האירועים לסיכום

אני חושב שברור שכולנו מוכנים להתחיל לחזור לכנסים פיזיים, אבל האם הפעילות שלנו בכנסים וירטואלים תשאיר חותם על הכנסים בעתיד?

העתיד, כפי שאני רואה, הולך להיות גם וגם. קיום של כנסים פרונטליים בצד כנסים וירטואלים.

נכון שעם העלייה בשיעורי ההתחסנות בעולם, הסרת המגבלות הניידות בתוך מדינות ומחוצה להלן, יכולת רפואית להתגבר ושליטה על המוטציות למיניהן – זה נותן תקווה שנוכל לעבור באופן מלא לכנסים פיזיים.

זה לא יקרה!

זה לא יקרה בגלל שאנשים שטעמו את הטעם של השתתפות במלוא הנוחות מהיכן שהם רוצים בכנסים וירטואלים יעדיפו לקחת חלק מרחוק באירוע. מארגני אירועים יעדיפו אירוע פיזי, הקהל ידרוש אירוע וירטואלי ולבסוף… הקהל ינצח.

יש מי שתולה את העתיד בקיומם של אירועים היברידי, כאלה המשודר באונליין מתוך אירוע פרונטלי.

נכון להיום, מה שמשודר אונליין הוא מה שקורה במפגש הפיזי – האם זה הפורמט המנצח?

בעלי עסקים חושבים שבונים מצגת אחת שמתאימה למי שבאולם הפיזי ולמי שנמצא אונליין.

האמנם?!

כן, זה יכול לעבוד, אבל אני חושב שיש הרבה מקרים בו מצגת עבור שידור אונליין צריכה להיבנות באופן שונה מאשר מצגת דומה שמועברת באולם כנסים פיזי.

מארגן כנס צריך לשקול את החוויה המקוונת של המשתתפים. לשבת מול מסך ולראות את המצגת ואת הדובר כמו שרואים מי שנמצא באולם – זאת החווייה?

מארגן אירוע צריך לשקול האם המשתתפים אונליין יקבלו תוכן בלעדי. זה לא רק יגרום ליותר מהם להגיע, אלא יגרום להם להיות יותר מעורבים וישפר את חוויית המשתמש שלהם.

עיצוב אירועים וירטואלים ולא רק מבחינת תוכן, אלא גם מבחינת הפעלה ויצירת חווייה, מתפתח מהר מאוד ואני חושב שיש פה עוד הרבה מאוד מה לעשות כדי להעביר את המסר או למכור למי שאינם מסוגלים או לא רוצים להיות נוכחים פיזית באירוע.

אודות הכותב

ניהול מקצועי של אירועים וירטואלים (וובינרים, כנסים וירטואלים, כנסים היברידים) עם הרבה ידע וניסיון בפתרון תקלות. מומחה לתכנון, הקמה וניהול עם ידע רב וניסיון של מאות אירועים וירטואלים, רבי משתתפים, רבי דוברים בארץ ובחו"ל. בין לקוחותינו: מכבי שירותי בריאות, משקי הקיבוצים, BDO, מכון היצוא, משרד הכלכלה, קרן היסוד, המוסד לבטיחות ולגיהות, מכללת תל חי, מובמנט, אלעד תוכנה, בינת תקשורת, התאחדות התעשיינים, אלון אולמן, אלון גל, אלן קאר וחברות עסקיות אחרות. מעניין אותך לשמוע איך אנהל את הוובינר שלך שיהיה מוצלח? פנה לקבלת הצעה לליווי הוובינר שלך
נגישות