לוקחים שליטה על מה שזום רואה במצלמה. עורכים את השידור, בזמן אמת, לפני שמזרימים אותו למצלמה של זום.

זום וובינר שנראה כמו שידור טלוויזיה

אתם יכולים לגרום לוובינרים שלכם בזום להיות משהו מהנה, מרתק ובלתי נשכח.

וובינר שבנראות שלו נראה כמו תוכנית טלוויזיה ולא כמו "עוד זום" כמו שכולם עושים.

כאשר רוצים לעשות רושם חזק בשידור וידאו, תנועה היא כלי מרכזי ליצירת עניין, שמירת תשומת לב של הצופים והעברת מסרים.

תנועה על המסך יכולה להיראות על ידי תזוזה של המצלמה במרחב אבל זה פחות מעשי בוובינר בגלל שמישהו צריך לעשות זאת עבור הדובר. הדובר לא יכול לדבר וגם באותו הזמן לתפעל את המצלמה.

הפקתי מאות אירועי זום עם מאות דוברים ומנכ"לים ברגעי השיא שלהם בוובינר ולמדתי שרק מעטים מביניהם יכולים לעשות כמה פעולות בו-זמנית: לדבר לענין, לתפעל את המצגת וגם לתפעל מצלמה: להזיז, לקרב או להרחיק. תנסו! מי יודע? אולי אתם יכולים?!?

רעיון לביצוע ניסוי לתפעל בו-זמנית כמה דברים: קחו את המחשב הנייד שלכם ושבו מול הטלוויזיה. הפעילו את הטלוויזיה. פתחו במחשב את המצגת. ביד אחת אחזו בשלט הטלוויזיה. עכשיו תתחילו לדבר ולעבור שקפים במחשב ובו זמנית תעברו, רק תעברו, בין ערוצים במכשיר הטלוויזיה. הצלחתם לדבר לענין, להחליף שקפים וגם להחליף ערוצים?

תנועה על המסך יכולה להיראות על ידי פריסה דינמית על המסך

בפעם הבאה שאתם רואים בטלוויזיה חדשות או תוכנית ראיונות או תוכנית אחרת, שימו לב למעברים המהירים בין המגיש, לבין הכתב, לבין המרואיין. לפעמים רואים רק את המגיש על כל המסך, ואחר כך רואים את המגיש לצד המרואיין, אחר כך רואים את המרואיין ולצידו סרטון וידאו וכך הפריים מתחלף כל כמה שניות.

מי עושה את זה?

המגיש? לא

הכתב? לא

המרואיין? לא

יש מישהו שיושב בחדר עריכה על הקונטרול. לקורנטרול (זה יכול להיות לוח בקרה פיזי או אפליקציה במחשב) נכנסים:

  • הוידאו והמיקרופון של המצלמה שמצלמת את המגיש
  • הוידאו והמיקרופון של המצלמה שמצלמת את הכתב
  • הוידאו והמיקרופון של המצלמה שמצלמת את המרואיין
  • מצגת/ות,
  • סרט/י וידאו

העורך מחליט מה להציג על המסך. הוא בוחר מה להציג מכל האינפוטים inputs העומדים לרשותו בכל רגע נתון. זה שהזוב פתח מצלמה זה לא אומר שהוא יוצג על המסך. רק העורך מחליט מה נראה על המסך, היכן (מיקום על גבי המסך), באיזה גודל ומתי או לכמה זמן.

לידיעתכם, מעברים בין המצלמות מתרחשים כל מספר שניות, לפעמים 7 שניות ולפעמים גם פחות.

גם בסרטים, בפרסומות יש כל הזמן מעברים מהירים בין הסצנות (בין הפריימים) כדי למשוך את תשומת לב הצופים.

מה קורה בזום וובינר?

דובר פותח מצלמה ומשתף מסך. על המסך רואים מצגת גדולה ובצד את הוידאו הקטן של הדובר. ככה התמונה קבועה למשך 45 דקות – משעמם!

לא פלא שמשתתפים "נוטשים" את הוובינר.

למה זה קורה?

זה קורה בגלל שבזום אין "קונטרול", המצלמה של הדובר בוובינר מחוברת ישירות למה שרואים המשתתפים.

  • הדובר פותח מצלמה, המשתתפים רואים אותו.
  • הדובר פותח מיקרופון, המשתתפים שומעים אותו.
  • הדובר סוגר מצלמה, המשתתפים לא רואים אותו.
  • הדובר סוגר מיקרופון, המשתתפים לא שומעים אותו.

אין תווך, אין חדר עריכה בין הוידאו של הדובר לבין מה שהמשתתפים רואים.

שאלות ותשובות FAQ

ברוב הוובינרים הפריים (מה שנראה על המסך) נשאר קבוע: מצגת גדולה ודובר קטן בצד למשך 45 דקות. המוח האנושי רגיל לדינמיות, וכשאין תנועה על המסך, רמת הקשב יורדת והמשתתפים מתחילים "לנטוש". בטלוויזיה, למשל, הפריים מתחלף בממוצע כל 7 שניות כדי לשמור על עניין.

תיאורטית כן, מעשית – כמעט בלתי אפשרי. מניסיוני בהפקת מאות אירועים, דובר צריך להתרכז במסר ובמצגת. הניסיון לתפעל גם את המצלמה (זום, צידוד) תוך כדי דיבור פוגע באיכות ההרצאה ויוצר סרבול טכני שמסיח את דעת הקהל.

הסוד הוא לקחת שליטה על מה שזום "רואה". במקום לחבר את המצלמה ישירות לזום, אני מעביר את הוידאו דרך "חדר עריכה" (קונטרול). שם אנחנו עורכים את השידור בזמן אמת: משלבים בין הדובר, המצגת וסרטוני וידאו ורק אז מזרימים את התוצאה הסופית והמלוטשת לתוך המצלמה של זום.

בדיוק כמו בטלוויזיה, זה לא המנחה ולא המרואיין. כדי להשיג תוצאה מקצועית, דרוש מפיק שיושב על ה"קונטרול". המפיק מחליט בכל רגע נתון מה להציג על המסך: מתי לראות רק את הדובר, מתי להציג אותו לצד המצגת או הסרטון, ומתי לעבור לפריסה דינמית של כמה משתתפים.

פריסה דינמית היא היכולת לשנות את הפריים (מה שנראה על המסך) בכל רגע. למשל: דובר לצד דובר, או דובר לצד מצגת או דובר אחד גדול ועוד 3 דוברים קטנים יותר בצד. בניגוד לזום שבו הפריים הוא סטטי, פריסה דינמית יוצרת תנועה ויזואלית ששומרת על תשומת הלב של הצופים לאורך כל השידור.

לא. בזום אין "קונטרול" מובנה. המצלמה והמיקרופון של הדובר מחוברים ישירות למה שהמשתתפים רואים ושומעים. ללא תיווך של חדר עריכה חיצוני, אין דרך לבצע מעברים מקצועיים או לשלב גרפיקה מורכבת בזמן אמת.

מעבר לנראות המרשימה, וובינר שנראה כמו טלוויזיה הוא מהנה, מרתק ובלתי נשכח. הוא יוצר בידול מוחלט מכל שאר הוובינרים הסטנדרטיים, בונה סמכות למותג שלכם וגורם למשתתפים להישאר עד לסיום וגורם ליותר מהם לעשות את מה שאתם רוצים שיעשו: יקנו או יפנו אליכם.

סיכום

אז בפעם הבאה שאתם מארגנים זום וובינר תחשבו טלוויזיה, תחשבו 'מעברים מהירים' על המסך.